בעצם קריאת מילים אלו, אתם לוקחים חלק באחד ההישגים הגדולים ביותר של המין האנושי – השפה. רוב ההישגים האנושיים האחרים לא היו מתאפשרים אלמלא מערכת התקשורת המסובכת הזו, שתינוקות מצליחים ללמוד בקלילות. ובנוסף לכל – חלקנו גם עושים את זה בכמה שפות שונות! אז מה הסיפור של דו–לשוניות ואיך משפיעה עלינו היכולת לדבר ביותר משפה אחת?
כל חוויה שאנחנו עוברים בחיים משאירה את חותמה במוחנו: חוויות קצרות, אינטנסיביות - כמו ללמוד ג'אגלינג, או חוויות מתמשכות כמו מסלול הקריירה שלנו, משפיעות כולן על מבנה המוח שלנו בצורה זו או אחרת. במובן הזה, דו-לשוניות היא חוויה שהיא גם אינטנסיבית וגם מתמשכת, שמשפיעה ומעצבת את המוח האנושי.
דו-לשוניות
דוברים דו-לשוניים לומדים במקביל שתי שפות בתקופת הינקות והילדות. המשמעות של דו-לשוניות מאוזנת היא היכולת לשלוט בשתי השפות באופן שווה, אבל זהו תרחיש נדיר. בשביל רוב הדוברים הדו-לשוניים, שפה אחת דומיננטית יותר בהקשרים מסוימים, בעוד השפה השנייה דומיננטית באחרים. כך למשל, לילדה שמדברת גרמנית בבית הספר וערבית בבית יכולה להיות יכולת הבעה בכתב גבוהה יותר בגרמנית, אבל היא עשויה להרגיש בנוח יותר לבטא את הרגשות שלה בערבית.
מי הם הדו-לשוניים?
תינוקות דו-לשוניים לומדים את שתי השפות פחות או יותר באותו קצב שבו תינוקות חד-לשוניים לומדים שפה אחת. הם לומדים את שתי השפות בקלות, ומגיעים לאבני הדרך של התפתחות השפה באופן דומה לילדים חד לשוניים. לדו-לשוניים אכן נוטה להיות אוצר מילים מעט קטן יותר בכל אחת מהשפות (מכיוון שהם בדרך כלל שומעים פחות ממנה, בהשוואה לילדים חד-לשוניים).
דו-לשוניים מפרידים בין השפות כבר מתחילת התפתחות השפה ולא מבלבלים ביניהן. הם ישימו לב אם תחליפו שפה באמצע המשפט.
האם קשה לילדים ללמוד שתי שפות בבת אחת?
כדאי שתדברו בשפה שאתם מרגישים הכי "בבית" בה. זה יאפשר לכם לתקשר עם הילדים בקלות. כישורי השפה שהילדים שלכם ירכשו יהיו תלויים באיכות ובכמות של החשיפה שלהם לשפה.
אני ואשתי מדברים שפות שונות, אבל שנינו מדברים את שתיהן באופן שוטף. באיזו שפה כדאי לדבר עם הילדים אם אנחנו רוצים שילמדו את שתי השפות?
עדיף לדבר לילדה שלך בשפה שאת מרגישה בה הכי בנוח. אפשר יהיה ללמד אותה שפות אחרות מאוחר יותר.
למדתי קצת ספרדית בזמן שטיילתי. אני רוצה שהילדה שלי תהיה דו-לשונית – האם לדבר איתה בספרדית?
המושג "תפקודים ניהוליים" מתייחס ליכולת של אדם לשלוט בהתנהגויות מוכוונות מטרה, תוך שימוש בתהליכים מנטליים ויכולות קוגניטיביות. זה מה שמעניק לנו, בין השאר, שליטה בבחירת התנהגות אחת על פני השנייה, מיקוד תשומת הלב ותכנון פעולות מראש.
עבור דוברים דו-לשוניים, שתי השפות תמיד פעילות, אפילו בסביבה חד-לשונית. דוברים דו-לשוניים עסוקים תמידית בהחלפת שפות language switching או בבקרה שפתית ,language control. משמעות הדבר היא שהם ממקדים את תשומת הלב או הקשב שלהם בשתי שפות "מתחרות".
כשדוברים דוחקים לצד שפה אחת ומשתמשים באחרת, הם עוסקים בקשב סלקטיבי שהוא למעשה היכולת להתרכז באינפורמציה הרלוונטית. כשדוברים דו לשוניים מחליפים בין שפות הם מפעילים ומאמנים אזורים במוח שבדר"כ משמשים עבור "תפקודים ניהוליים". האימון של אותו אזור מוביל לרמות גבוהות של גמישות מנטלית, שהיא היכולת להסתגל לשינויים מתמשכים ולעבד אינפורמציה ביעילות.
אותה גמישות מנטלית גבוהה באה לידי ביטוי אצל דוברים דו-לשוניים בביצועים של משימות קלאסיות שבוחנות "תפקודים ניהוליים": מטלת סטרופ - שיום צבעים
כיצד דו-לשוניות מעצבת אותנו?
ילדים דו לשוניים חשופים מינקות לרעיון שלמושגים מסוימים יש שתי מילים שונות – אחת לכל שפה שהם מכירים. אם גם כלב וגם dog מתייחסים שניהם ליצור הפרוותי הנובח שעל השטיח, אזי רצף הצלילים שאנחנו מפיקים בוודאי לא טבוע ביצור עצמו, נכון?
ההבנה שלאותו אובייקט יכולים להיות שני שמות או שתי תוויות מבהירה את היחסים השרירותייים בין האובייקט לשמות שלו. ההבנה המוקדמת הזו מאפשרת לדו-לשוניים להבין בקלות רבה יותר פרספקטיבות שונות לפתח חשיבה מופשטת וסמלית והיא מקדמת חשיבה יצירתית ויצירתיות גבוהה יותר.
יצירתיות
באופן בלתי נמנע, ככל שאנו מזדקנים אנו חווים הדרדרות ביכולות הקוגניטיביות שלנו, כמו זיכרון, פתרון בעיות ושפה. עם זאת, לדוברים דו-לשוניים יש אפקט מגן: שליטה ביותר משפה אחת מעכבת את התפרצות הסימפטומים בכך שהיא מייצרת עודפים קוגניטיבים במוח. ייצור של עודפים יכול להיות תוצאה של פיצוי במוח, שקורה בעקבות השימוש באזורי מוח חלופיים וגמישותה של מערכת העצבים.
מחקר שנערך בקנדה בדק 184 נבדקים שאובחנו עם בעיות קוגניטיביות והופנו למרפאת זיכרון. במחקר נמצא עיכוב של 4 שנים בהתפרצות הסימפטומים של דמנציה אצל מטופלים דו-לשוניים, בהשוואה לחד לשוניים. חשוב לציין, כי התוצאות עלו מדוברים דו-לשוניים שהשתמשו בשתי השפות לאורך רוב חייהם.
דמנציה - מחלת השכחה
Adesope, O. O., Lavin, T., Thompson, T., & Ungerleider, C. (2010). A systematic review and meta-analysis of the cognitive correlates of bilingualism. Review of Educational Research, 80(2), 207-245.
Bialystok, E. (2007). Cognitive effects of bilingualism: How linguistic experience leads to cognitive change. International Journal of Bilingual Education and Bilingualism, 10(3), 210-223.
Bialystok, E., Craik, F. I., & Freedman, M. (2007). Bilingualism as a protection against the onset of symptoms of dementia. Neuropsychologia, 45(2), 459-464.
Bialystok, E., Craik, F., & Luk, G. (2008). Cognitive control and lexical access in younger and older bilinguals. Journal of Experimental Psychology: Learning, memory, and cognition, 34(4), 859.
Bialystok, E. (2011). Reshaping the mind: the benefits of bilingualism. Canadian Journal of Experimental Psychology, 65(4), 229.
Byers-Heinlein, K., Morin-Lessard, E., & Lew-Williams, C. (2017). Bilingual infants control their languages as they listen. Proceedings of the National Academy of Sciences, 114(34), 9032-9037.
Maher, J. C. (2017). Multilingualism: a very short introduction (Vol. 525). Oxford University Press.
Ramírez‐Esparza, N., García‐Sierra, A., & Kuhl, P. K. (2017). The impact of early social interactions on later language development in Spanish–English bilingual infants. Child development, 88(4), 1216-1234.