למידת תבניות מהסביבה
בחודשים האחרונים במעבדה השתתפו ילדים רבים והוריהם ב"משחק החייזרים": מחקר שבדק כיצד ילדים ומבוגרים לומדים שפה חדשה או סדר תמונות לאחר 2 דקות בלבד. ממצאים ראשוניים לפניכם.
תינוקות, ילדים ומבוגרים חשופים בכל עת למגוון רחב של תבניות חוזרות בסביבתם, ומצליחים ללמוד אותן גם באופן בלתי מודע. היכולת למצוא חוקיות בקלט ולהכליל מהווה את הבסיס ללמידה בתחומים שונים, ביניהם שפה, קוגניציה, התנהגות חברתית ועוד.
מנגנון הלמידה שמאפשר לנו לעקוב אחרי שכיחויות, קורלציות והסתברויות מותנות בסביבה שאנו חשופים אליה מכונה "למידה סטטיסטית" – היכולת הכללית לחלץ מתוך קלט כלשהו (ויזואלי\אודיטורי\התנהגותי) את החוקיות הנכונה, מבלי משים וגם לאחר חשיפה קצרה יחסית.
למידה סטטיסטית נמצאה גם בקרב תינוקות בני חודשים ספורים בלבד, ונמצאה במגוון רחב של מטלות. למרות המחקרים הרבים העוסקים בלמידה סטטיסטית, שאלות רבות הקשורות להתפתחות הילד נותרו פתוחות: טיב הקשר בין למידה סטטיסטית לבין יכולות קוגניטיביות אחרות כמו זיכרון וקשב טרם התגלה, ומידת ההבדלים האינדיוידואליים בין נבדקים (ובמיוחד ילדים) איננה ברורה. האם היכולת להבחין בתבניות חוזרות היא קבועה עבור אינדיבידואל מסוים? האם היא זהה עבור אופנויות שונות (צלילים לעומת תמונות)? האם היא מושפעת מגורמים גנטיים? כמו כן, לא ידוע כיצד הבדלים בין-אישיים בלמידה סטטיסטית קשורים לכישורים לשוניים וליכולות שפתיות.
במחקר הנוכחי התעניינו בקשר שבין פרמטרים שונים בהתפתחות הילד לבין יכולות למידה סטטיסטית. ראשית, לא נמצאו הבדלים ביכולות אלו בין בנים ובנות או בין ילדים חד-לשוניים ודו-לשוניים. המחקר כן מצא קשר חזק בין הצלחה במשימה לבין גיל הילד: ככל שהילדים גדולים יותר, כך הם הצליחו יותר בזיהוי התבניות ב"משחק החייזרים".
למרות שלמידה סטטיסטית נחשבת למנגנון קוגניטיבי כללי שאחראי על למידה, לא נמצאה קורלציה בין המשימות בחושים השונים – ילדים שהיו טובים בללמוד את הסדר של החייזרים לאו דווקא היו טובים בשפת החייזרים, ובאופן כללי הלמידה הויזואלית הייתה טובה יותר.
ממצא חשוב נוסף הוא מידת ההבדלים הבין-אישיים בין ילדים: ברמה האינדיוידואלית, נראה שרק שליש מבין הילדים באמת למדו את התבניות ברמה גבוהה מאד. מחקר המשך בנושא (בהשתתפות זוגות תאומים) יבחן את הקשר האפשרי שבין מאפיינים גנטיים לבין כישורים גבוהים של למידה סטטיסטית.